במעלה הדור"  קיבוץ מעלה החמישה"

שם: רוזה שוורץ

מדוע קוראים לך בשם זה? אבא שלי רצה לקרוא לי רבקה. אמא לא הסכימה כי כל הבחורות שקראו להן רבקה החליפו לאניטה והיא לא אהבה את זה. היא הסכימה שהשם שלי יתחיל בר' אז היא קראה לי רוזה. 

איפה נולדת? ברוסריו, ארגנטינה.    באיזו שנה? 1933

מתי עלית לארץ ? 1970     מאיזו שנה בקיבוץ? 1970

מהם התפקידים שמילאת בקיבוץ (אם רלוונטי)? 

בית הנעורים, בית הילדים. אהבתי לעבוד עם ילדים, גם כשהפכתי להיות לקויית ראייה. בשלב מסויים עבדתי בכרמית בתור עוזרת וגם עבדתי בחדר האוכל. 

מהו הזיכרון הכי מתוק שלך מהקיבוץ?

הזיכרון הכי מתוק שלי בחיים הוא כשהבן שלי מרסלו נולד ב1963. אבל בקיבוץ הזיכרון הכי מתוק הוא מהעבודה בבית הנעורים. בנוסף, ההכרות עם בעלי ראובן (הוא גר מעלי והיה עובד אקונומיקה). 

מהו הזיכרון הכי קשה שלך מהקיבוץ? 

כשבעלי ראובן נפטר, בדיוק בראש השנה. 

בנוסף, כשנהייתי לקויית ראייה היה לי בהתחלה קשה אבל אז ראיתי שזה לא כל כך נורא. בעלי לימד אותי קודם כל לעשות קפה לבד ואז התקדמתי ולמדתי לאפות עוגות. ככה כל החברה של מרסלו לפני שהיו מגיעים הביתה היו באים אלינו ובמקום להגיד לי שלום היו שואלים "רוזה איזו עוגה הכנת לנו?". היו כאלו שהיו מתקשרים מראש בימי חמישי כדי לוודא שאכין את העוגה שהם אוהבים. 

אפילו למדתי לנסוע לבד למועדון בתל אביב, שם למדתי תפירה והייתי תופרת את כל הבגדים שלי. הייתי נוסעת ברביעי וחוזרת למחרת ביום חמישי והייתי נשארת בבית של הבן שלי מרסלו. 

אה! למדתי גם איך להחליף לנכדה שלי שירה חיתולים ואיך לרחוץ אותה. היא מיוחדת מאוד ואני אוהבת אותה מאוד. 

מה הדבר שהכי השתנה בקיבוץ עם השנים?

הכל השתנה! אין חדר אוכל. בנוסף, כשהיינו צעירות ממש לא היה לנו כלום. 

מה נשאר אותו הדבר בקיבוץ?

כלום. 

​