top of page

שם: שולה מרחן

מדוע קוראים לך בשם זה? שולמית מהתנ"ך.

איפה נולדת? כרם התימנים, תל אביב.  באיזו שנה? 2.2.1928

מתי עלית לארץ ? נולדתי בארץ. סבא עלה מתימן ב1890 בזמן שלטון התורכים, אך הם ירדו למצרים לאלכסנדריה ל-20 שנה עקב הרעב. אבא הכיר את אמא במצרים והם עלו ב1920.      

מתי הגעת לקיבוץ?

בגיל 15 ברחתי מהבית והתנדבתי לפלמ"ח. ב47' נשלחתי להדריך נוער במקווה ישראל. גויסתי לחטיבת הנגב במלחמת השחרור שם פגשתי את בעלי הראשון. נישאנו ב48' ואז נולדה רונית ואחרי נתי. התגרשתי כשנתי היתה בת חצי שנה. התקשרתי לקיבוץ, דיברתי עם דוד קרגר שהודיע לי כעבור זמן שהתקבלתי. שלחו משאית לאסוף אותי מהצפון.

דוד רדף אחרי שנים. רציתי שיהיה אבא לבנות. סיפר על השואה, היתה לו חברה שנספתה. הוא היה מדבר ואני הייתי נרדמת מרוב עייפות אחרי יום עבודה ארוך.

מהם התפקידים שמילאת בקיבוץ?

עבדתי בבית ההבראה ובמטבח. היה קונדיטור בבית ההבראה שעשה הרבה בעיות אז אמרו שמכיוון שאני יודעת לאפות עלי להחליף אותו. שלחו אותי לקורס. למשפחה היתה קונדיטוריה אז שלחו אותי להתלמד גם שם. עבדתי 9 שנים. במהלך העבודה יום אחד היתה לי תאונה – אחרי שהרמתי משא כבד הרגשתי שהגב שלי נקרע. פינו אותי לבית חולים והיתה לי פריצת דיסק. אז התחילו הניתוחים ו40 שנה מאז של כאבי תופת. רציתי לעבוד אז בין הניתוחים עבדתי עם הרפורמים כאם בית.

מהו הזיכרון הכי מתוק שלך מהקיבוץ?

תמיד היה לי טוב בקיבוץ, הייתי מקובלת חברתית, הייתי בקשר טוב עם כולם.

מהו הזיכרון הכי קשה שלך מהקיבוץ?

אחותה התאומה של פנינה נפטרה. היא היתה חולה והמטפלת לא אישרה לי לקחת אותה לרופא ילדים. היא היתה בת 3 חודשים. ופנינה היתה מאוד חולה ומאושפזת 4 חודשים.

bottom of page